Bellak  מציע 10 קטגוריות שבעזרתן ננתח את סיפורי ה- TAT.

1. התימה המרכזית 
Bellak  מציע  לחלקה ל 5 רמות:
א.  רמה תיאורית - תמצית תוכן הסיפור.
ב.  רמה פרשנית  -  השערה מעבר למשמעות הישירה.
 ג.  רמה דיאגנוסטית -  תרגום ההתרשמות לאמירה מוגדרת.
ד.  רמה סימבולית -  פרוש סמלים ע"פ השערה פסיכואנליטית תוך זהירות ככל
     שמתרחקים מהעובדות.
ה.  רמת האלבורציה - יש לבקש את עזרת הנבדק לגבי אסוציאציות הקשורות
     לפריטים בסיפור.                                 
2. הגיבור המרכזי
הדמות בה מדובר, שרגשותיה נדונים בהרחבה ושהנבדק נראה כמזדהה עמה. לעיתים נדירות, בכדי ליצור ריחוק נבדק מזדהה עם דמות שהוצגה אך אינה נמצאת בתמונה עצמה. דרך נוספת ליצור ריחוק היא למקם את הסיפור במקום רחוק גיאוגרפית או בתקיפה רחוקה היסטורית.
במקרה של ספק כדאי לבחור בדמות הדומה לנבדק מבחינת גיל, מין, ואפיונים אחרים. גבר המזדהה באופן שיטתי עם דמויות נשיות עשוי להיות הומוסקסואל לטנטי.
מהגיבור המרכזי ניתן ללמוד על :
א.האדקווטיות-  יכולת להתמודד בהצלחה עם משימות, הנמצאת ביחס ישיר לחוזק האגו של הנבדק.
ב.דימוי גוף ודימוי עצמי- עולה מהתייחסות לגיבור ולאובייקטים אחרים.  (לדוגמא כינור בכרטיס 1)

3. דחפים ומניעים מרכזיים של הגיבור
דחפי הגיבור מתבטאים בשלושה אספקטים:
א.  צרכים התנהגותיים -  לדוגמא דחף תוקפנות בא לידי ביטוי כשדמות מרכזית מתקיפה באופן ישיר בסיפור.הקשר בין צרכים התנהגותיים לבין התנהגות אינו
 ישיר, שכן הם עשויים לבטא משאלות.
  Sanford מחלק ל 3 חלקים קטגוריות:
1. צרכים גבוהים בפנטזיה ונמוכים בביטוי התנהגותי צרכים אסורים בחברה, תוקפנות, מין  וכו' .
2. צרכים נמוכים בפנטזיה וגבוהים בביטוי התנהגותי – צרכים שהמציאות דורשת: סדר, למידה וכו'.
3. צרכים גבוהים בפנטזיה ובביטוי ההתנהגותי גם יחד צרכים שיש להם אישור חברתי אך הם עדין סובלים מתסכול הדורש פיצוי בפנטזיה: הישגיות, שליטה וכו'.
ב.  התייחסויות דינמיות          קשר של הגיבור עם הדמויות האחרות בסיפור.
קשר שבו הגיבור תומך בדמויות המשנה עשוי להעיד על צורך של הנבדק בסוג כזה של תמיכה או על השלכת היפוך של דחף אגרסיבי שלו.
ג.חפצים דמוית ונסיבות שהנבדק מוסיף  או מתעלם מקיומם
   1)  עדויות להדחקת תוקפנות:
         א) הוספות – תפיסת כל הדמויות כמענישות.
         ב) התעלמות מחפצים – MB 3 – אקדח; MB 8 – רובה.
          ג) התעלמות מנסיבות – GF 18 – אשה חונקת את חברתה.
   2)  עדויות להדחקת מיניות;
          א) התעלמות מדמות – 4 – התעלמות מהדמות העירומה למחצה.
           ב) התעלמות מנסיבות – MF 13 התעלמות מכל התייחסות לתוכן מיני.
4. מושג הסביבה
התפיסה העצמית הבלתי מודעת, והעיוות בתפישה הסובייקטיבית גורמים כאמור לעיוות הגירויים ע"י זיכרונות מהעבר. ככל שהתמונה העולה מהסיפורים עקבית יותר – ניתן להסיק ביתר ודאות כי היא משקפת את התייחסותו הסובייקטיבית של הנבדק לסביבתו.
5. יחס לדמויות אחרות
ה TAT  מאפשר הבנה של התפיסה הסובייקטיבית של יחסים חברתיים והדינמיקה שבבסיסם. ניתן ללמוד על האופן בו תופס הנבדק דמויות משמעותיות, ועל האופן בו הוא מגיב אליהן. (הורים, אחים, חברים וכו'). הפתרון שמספק הנבדק לבעיה שהכרטיס מציג חושף את הפשרה שלו – בין צרכיו למציאות- את ההגנות שלו.

6. קונפליקטים מרכזיים
חשוב לשים לב מהו הקונפליקט איתו מתמודד הנבדק ומהו הפתרון לקונפליקט ואילו הגנות משמשות את הנבדק בהתמודדות. נשאף לתאר איזה דחף נמצא בעימות עם הסופראגו, ומה התוצאה ההתנהגותית.
- יש לבדוק מהו מוקד הקונפליקט מתוך התייחסות לגיל, כלומר לנורמה התפתחותית. בת 20 למשל תעסוק בהישגיות יותר מאשר ביחסי הורה וילד.
-  לבדוק צרכים מול לחצים. צרכים של עצמו, כמו משאלות, וזאת מול לחצי הסביבה כלומר: גירוי סביבתי שעומד כנגד הפרט ולא מאפשר לו להתמודד. מה מצפים ממנו בחברה. כיצד הוא מגיב לתפקיד שמצופה ממנו? האם הוא תופס נכון את הלחצים המופעלים עליו? יש לבדוק כיצד הפרט בוחר לפתור את הקונפליקט. כיצד מסיים את הסיפור? האם יש לו כוחות אגו להתמודד עם בעיותיו?
כיצד מתמודד עם מצב של קושי  והאם בכלל מכיר בו ומתחבר אליו. כאן חשוב התייחסות לתוקפנות איך מביע אותה? איך מצב של עצב? איך מצב של חרדה? כלומר מהי צורת התיחסותו לרגשות שליליים?
7. טיב החרדות
נבדוק מה הן החרדות המאפיינות את הנבדק, ובאילו הגנות הוא נעזר.

8. הגנות מרכזיות בפני קונפליקטים ופחדים
המידע על ההגנות עשוי להיות נגיש יותר מאשר המידע על הדחפים, מאחר והראשון קרוב יותר להתנהגות הגלויה של הנבדק.
בנוסף לחיפוש ההגנות בתוכן הסיפורים, יש להתייחס להתנהגות הנבדק ולדרך ההתמודדות עם המטלה. דוגמא: בתגובה לכרטיס מסוים, אדם מספר חמישה סיפורים לאורכם רמת התוקפנות יורדת בהדרגה - מצורת התגובה ניתן ללמוד על המנגנון האובססיבי. וניתוח התוכן מעלה מיתון הדרגתי של רמת התוקפנות בעזרת ההגנות שנראו.
יש לשים לב לסוג מנגנוני ההגנה בהם הפרט משתמש, ולמחיר שהוא משלם, בפגיעה בתפקודי האגו, עבור שימוש זה.
מנגנוני הגנה:
הכחשה: נכנס לה משהו לעין אבל זה לא כואב. לא מאמין ולא רוצה להפנים דברים חיצוניים שמפריעים לו.
השלכה: כעס על הכינור, על הבוחן.
אינטלקטואליזציה: נותן סיבות "רציונליות" לרגשות.
היפוך תגובה: מגזים ברגש הפוך כדי להגזים או לפצות על רגש מנוגד. עשוי להיות נגד רגשות של עוינות(נחמד), או נגד תלותיות (עצמאות).
הדחקה: אינו מתקשר לרגש אותו חש, לא רוצה לחשוב ולהרגיש דברים.
בידוד: לא מרגיש את הרגשות של. כך מתגבר על אמוציות עמומות או מעוררות חרדה.
פסיביות תובענית: חסר אונים דורש שכל הזמן יהללו וירגיעו אותו. וההגנה הטובה ביותר היא התקפה: כאשר מרגיש מאוים – תוקף.
מוכר עצמו כל הזמן: מנסה למשוך תשומת לב
מזוכיזם:: כל הזמן יתקוף עצמו וימסך עוינות כלפי הזולת. ימנע התפתחות של רגשות וישלוט על מערכת היחסים.
שימוש בקלישאות ובסטריאוטיפים: נמנע מביטוי רגשות.

9. אדקווטיות (התאמה) של הסופראגו
עוצמת העונש הניתן לפשע מאפשרת להעריך את מידת הנוקשות והחומרה של הסופראגו. אצל פסיכופת – יתחמק הפושע ללא עונש, בעוד שנוירוטי – יעניש את גיבוריו על עברות קלות.

10. אינטגרציות אגו
דרך ההתמודדות של הגיבור בסיפורים השונים, תבטא שנים עשר תפקודי אגו:
א. בוחן מציאות -  היכולת להבחין בין גירוי חיצוני ופנימי – מידת המודעות לכך
שהסיפורים הם השלכות פנימיות.
ב.  שיפוט תקין - שיפוט והערכת התנהגות ותוצאות מצבים חברתיים.
ג.  תחושת המציאות של העולם ושל העצמי.
ד.  ויסות ושליטה בדחפים, רגשות ויצרים - נע בין חוסר ועודף כשהאופטימלי הוא מצב של ביטוי מעודן ואדפטיבי.
ה.  יחסי אובייקט בוגרים ומספקים.
ו.  תהליכי חשיבה - הפרעות במאפיינים פורמליים של חשיבה הגיונית, והפרעת תהליכים ראשוניים.
ז.  רגרסיה בשרות האגו -  נסיגה אדפטיבית של האגו המאפשר ביטוי של תהליכים ראשוניים. היענות להוראות ה TAT מצריכה ביצוע נסיגה.
ח.  מנגנוני הגנה                                             
ט.  שמירת סף גירוי אופטימלי - שמירת סף התגובה לגירוי חיצוני במטרה לשמור על הומואסטזיס אדפטיבי.
י. תפקוד אוטונומי חופשי מהשפעת דחפים וקונפליקטים - תפקודים אוטונומיים כוללים: תפיסה, ריכוז, דיבור וכו'
יא.אינטגרציה וסינתזה של הכוחות המנוגדים באישיות - לפי פרויד- יישוב הדרישות האינסטינקטואליות של האיד עם הסופראגו והעולם החיצון .
יב. יחס ישר בין היכולת לבין תחושת היכולת הסובייקטיבית.

האם מסוגל לרגרסיה בשרות האני:
- מצד אחד, עד כמה נותן חופש לעצמו לשקוע בתוך הסיפור, לא להישאר צמוד רק לתמונה, ומצד שני, האם הוא יכול לחזור לשליטה ולגירוי כי איבוד שליטה וקשר הוא מצב פסיכוטי אי-יכולת להתקשר למציאות.
- מבחינת מנגנוני ההגנה יש לשאול: מתי הוא עושה את הסלקציה ובאיזה אופן הוא מגן על עצמו.
- מי ששומר על עצמו כל הזמן – מה שיוצא – חשוב במיוחד.
- שימת לב לפליטות פה ומילים שחוזרות.
- אמביוולנטיות מתבטאת בסיפור סיפורים שונים על כל תמונה. יש לבחון מהם הסיפורים השונים הללו?
- האם יש לו חשש מאינטרוספקציה? כיצד זה מתבטא?
- אם מתעסק רק עם העבר שלו עשוי לבטא קושי ללכת קדימה. אם מתעסק רק עם העתיד עשוי לציין מגע לא טוב עם המציאות. קושי להתקשר לכאן ועכשיו. אם מדגיש את ההווה הפיזי והממשי עשוי לבטא קושי ללכת עם המשכיות ועם תהליך. הוא מעדיף להיצמד לבטוח. עשוי להיות אובססיה קומפולסיבי, קשיחות בהגנות.